מזונות אישה
הזכאות למזונות אישה, גם אם היא קיימת, מסתיימת עם מתן הגט, להבדיל ממזונות ילדים אותם חייב האב לשלם גם לאחר הגט. אף על פי כן, מזונות אישה יכולים להתקיים גם לאחר הגט אם בני הזוג הסכימו על כך, או במקרים בהם נקבע על ידי הערכאה השיפוטית כי לצורך איזון יכולותיהם הכלכליות של הצדדים לאחר הגירושין יש מקום לפסוק מזונות לאישה לפרק זמן מסויים, דבר הנקרא גם "מזונות משקמים".
מזונות משקמים יכולים להיפסק על ידי בית המשפט גם לידועה בציבור או לאישה אשר נישאה בנישואין אזרחיים.
הדין היהודי קובע, כי חובתו של הבעל לזון את אשתו ולדאוג לה לכל מחסורה כל עוד נשואים הצדדים בהתאם לרמת החיים אליה הורגלה האישה.
לכלל זה ישנם סייגים, והאישה לא תהיה זכאית למזונות אישה אם היא משתכרת סכומים המספיקים להוצאותיה, או אם הוכח כי היא ביצעה מעשים השוללים ממנה על פי הדין את הזכות למזונות.