יצוג משפטי
למי מתאים יצוג משפטי:
-
למי שבן/בת זוגו אינו פרטנר להשתתפות בהליך הסכמי.
-
למי שנדרשים לו סעדים דחופים (כגון: צו הגנה, צו עיכוב יציאה מהארץ, צו עיקול, מזונות זמניים וכו').
-
למי שניסה הליך הסכמי, אך זה לא צלח.
יש לציין כי כיום בעקבות החוק החדש להסדר התדיינויות בין בני זוג, לא ניתן להגיש כתבי תביעה באופן מיידי אלא ניתן להגיש בשלב ראשון בקשה קצרה הנקראית "בקשה לישוב סכסוך" בבית המשפט או בבית הדין. לאחר הגשת בקשה זו, יופנו הצדדים ליחידת הסיוע בה יבררו עובדים סוציאלים האם ניתן לפתור את הסכסוך או להפנות את הצדדים להליך הסכמי (גישור או גירושין בשיתוף פעולה). אם יתברר כי אין נכונות מצד הצדדים לפנות להליך הסכמי, או אם הליך שכזה לא צלח, יוכל הצד שהגיש את הבקשה לישוב סכסוך להגיש תביעות בערכאה בה יבחר.
מי שבוחר לפתוח בהליך משפטי, טוב יעשה אם יתיעץ לפני כן עם עו"ד בתחום זה ולא יפתח בהליכים בעצמו.
על אף היתרונות המובהקים של פתרון סכסוכים בדרך של משא ומתן או גישור, לעיתים אין מנוס מניהול הליכים משפטיים.
הליכים משפטיים בתחום דיני המשפחה מתנהלים בישראל בשתי ערכאות מקבילות: בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני. לעיתים יש חשיבות בבחירת הערכאה בה יתנהלו ההליכים המשפטיים וזאת בהתאם לערכאה בה הוגשו התביעות לראשונה- עניין הידוע בכינוי "מרוץ הסמכויות".
על אף הדעה הרווחת כי יש לנשים יתרון בניהול הליכים משפטיים בבית המשפט לענייני משפחה, ולגברים יתרון בניהול הליכים משפטיים בבית הדין הרבני, אין זה נכון בכל מצב, ויש לבחון כל מקרה לגופו. גם לאופן בו יוגשו התביעות והנושאים אשר יכללו בהן יש משמעות רבה, ולפיכך ישנה חשיבות לכך שכתבי הטענות יוכנו על ידי עורך דין המתמחה בתחום דיני המשפחה ורק לאחר בחינה מדוקדקת של המקרה הספציפי.